 |
 |
 |
 |
 |
|
| כמעט משחר ההיסטוריה האנושית נחשב הזהב לסמל ליוקרה, לעושר, לעידון וליופי. הזהב הוא מתכת אצילית, נדירה, חמה, נוצצת ורכה מאוד. התכונות הכימיות של הזהב, כדוגמת דחיסותו הרבה, התנגדותו החזקה לתהליכי חמצון והיכולת הפשוטה לעבדו, הפכו אותו לאחת המתכות היותר פופולאריות המשמשות ליצור תכשיטים, חפצי נוי ושאר פריטים יקרי ערך. היום משמש הזהב כחומר דומיננטי ביותר בתעשיית התכשיטים אך גם לצרכים תעשייתיים שונים, כדוגמת הכנת רכיבים זעירים למחשבים, צפוי של משטחים שונים, ובעבר אף נהוג היה להשתמש בו לציפוי השיניים. |
 |
מידות טוהר של הזהב
|
|
לזהב ישנן דרגות טוהר (או בלשון מקצועית, דרגות "קרטורה") שונות; טוהר הזהב נמדד לפי יחידות הקרויות "קרט".
|
|
כאמור, מידת הטוהר של הזהב נמדדת ביחידות קרט, כאשר לרוב מעורב הזהב עם מתכות נוספות. ככל שיחידות הקראט מעטות יותר כך כמות הזהב בסגסוגת (שהיא תערובת של מתכות) הוא נמוך יותר. בעיצוב תכשיטים נהוג לערבב זהב עם מתכות כדוגמת כסף, נחושת, אבץ, פלטינה, פלדיום וניקל. כתוצאה מערבוב הזהב עם מתכות אחרות הוא משנה את צבעו ואת קשיותו, בהתאם לסוג המתכת המעורבת בסגסוגת ולכמות שלה ביחס לזהב.
|
ריכוזי זהב מקובלים:
|
זהב 22 ו-24 קראט הוא בדרגת טוהר גבוהה מאוד של 916 עד 999.9 אלפיות;
זהב 21 קראט הוא בדרגת טוהר של 875 אלפיות;
זהב 18 קראט הוא בדרגת טוהר של 750 אלפיות;
זהב 14 קראט הוא בדרגת טוהר של 858 אלפיות;
זהב תשעה קראט הוא בדרגת טוהר של 375 אלפיות.
|
חוק הזהב בישראל
|
|
בישראל ישנו חוק זהב הקובע, כי כל מוצר מזהב צריך לעבור תהליך אימות של דרגת הטוהר שלו, בעיקר כדי להגן על השוק מפני זיופים. מוצר זהב מוגדר כתערובות המכילה בין תשעה ל-24 קראט. סגסוגת המכילה פחות מתשעה קראט איננה נחשבת לזהב, לפי לשון החוק. מותר לייצר, לייבא ולשווק רק מוצר זהב העומד בדרישות התקן.
|
|
לפי החוק, על מוצר זהב צריכים להופיע שלושה סימנים המעידים על טוהרו:
|
|
סימן היצרן או היבואן של הזהב המופיע לרוב בראשי תיבות בצד הפנימי של התכשיט או בסוגר;
סימן טוהר הזהב בקראט ולעיתים באלפיות;
סימן האימות שהוטבע על-ידי מכון התקנים בישראל (התקן הישראלי לסימון של מוצרי זהב הוא ת"י 299).
|
|
בעת רכישת מוצר זהב מומלץ ביותר לבקש מהמוכר חשבונית בה מפורטים: רמת הטוהר של התכשיט, סוגו ומשקלו. במידת הצורך, ניתן להביא את התכשיט לבדיקת אימות נוספת בחינם במכון התקנים.
|
סוגי זהב
|
|
כאמור, סוגי המתכות המעורבות בסגסוגת ואחוזן משפיעים על אופי הזהב. הזהב הצהוב מכיל לרוב 18 קראט שהם כ- 75% זהב, ויחס זהה של 12.5% נחושת וכסף; הזהב הלבן מכיל בין 14 ל-18 קראט ומעורב עם ניקל ואבץ או פלטינה, שהם מקור צבעו הבוהק והלבן. לרוב לזהב לבן ישנו גם ציפוי רודיום המעניק לו מראה בוהק ומודגש יותר; הזהב האדום מכיל כמות גדולה של נחושת, המקנה לו את גוונו האדום. ככל שאחוז הנחושת גדול יותר כך צבע התערובת הוא אדום יותר. זהב אדום מכיל בין תשעה ל-14 קראט; ולבסוף, ה"גולדפילד" (gold-filled) הוא זהב המשמש ככיסוי למתכת אחרת, כדוגמת פליז. הזהב בגולדפילד מהווה כ-5% מהתכשיט ומחירו הוא יחסית נמוך לעומת תכשיטי זהב אחרים, אך הוא עלול להתחמצן במהירות, להשחיר ואף להותיר על העור כתמים כהים.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
